הטיעון - האקלים תמיד משתנה. בעבר היו כבר עידני קרח והיו תקופות שהיו חמות אפילו מההווה, למרות שרמות הפחמן הדו-חמצני היו נמוכות יותר מהיום. בעבר הפחות רחוק, האנושות חוותה את תקופת ימי הביניים החמה ואת עידן הקרח הקטן.
התשובה - גזי חממה היו קשורים לרוב שינויים האקלים בעבר. כשריכוז הגזים פחת, האקלים התקרר. כשהריכוז עלה, האקלים הפך חם יותר. כשרמות הפחמן הדו-חמצני עלו במהירות, ההתחממות הגלובלית שנבעה מכך הייתה הרסנית במיוחד ואפילו גרמה במקרים מסויימים להכחדות המוניות (מקור). כיום, בני האדם פולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני, בקצב מהיר יותר מאשר זה שהיה בתקופות של שינויי אקלים הרסניים בעבר. כלומר, הטיעון בבסיסו הוא נכון - האקלים באמת תמיד משתנה. אבל, השינוי שאנחנו חווים בימינו הוא חריג ומסוכן במיוחד (מקור).
הטיעון - הנתונים מראים כי פעילות השמש משפיעה על האקלים וגורמת לעולם להתחמם.
התשובה - גם מדעני האקלים מסכימים על כך שלשמש יש השפעה כלשהי על טמפרטורת כדור הארץ. השאלה היא, עד כמה משמעותית היא ההשפעה הזו. מהערכות שעשו המדענים, עולה כי השינויים בקרינת השמש מאז 1870 תרמו לכל היותר 0.1 מעלות צלזיוס לשינוי הטמפרטורה בכדור הארץ. בנוסף, אין התאמה בין הפעילות של השמש לטמפרטורה של כדור הארץ - ב35 השנים האחרונות עוצמת הקרינה של השמש נמצאת במגמת ירידה, ובמקביל, הטמפרטורה של כדור הארץ הולכת ועולה. לכן, המסקנה היא שלשמש אמנם יש השפעה על טמפרטורת כדור הארץ, אבל ההשפעה הזו היא זניחה ביחס להשפעה של אפקט החממה (מקור).
הטיעון - בכדור הארץ יש מחזור טבעי וקבוע שבו כל 11,500 שנה מתרחש עידן קרח. לפי המחזור הזה, אנחנו אמורים להיכנס בקרוב לעידן קרח חדש.
התשובה - ראוי לתת את הדעת על ההתחממות, שהשפעותיה יורגשו במאה השנים הקרובות, ולא על עידן קרח הצפוי אולי בעוד אלפי שנים. בנוסף, עליית הריכוז של גזי חממה באטמוספירה משפיעה הרבה יותר מאשר הגורמים הטבעיים הצפויים להביא לעידן קרח. אלמלא התערבות האדם, צירוף הגורמים הטבעיים (ירידה בכמות אור השמש מאז שנות החמישים ופעילות וולקנית) היו עשויים להביא להתקררות. עדיין, הטמפרטורה הגלובלית בברור עולה, ומכך יש להסיק שההשפעה של אפקט החממה משמעותית יותר מאשר מחזור עידני הקרח (מקור).
הטיעון - כמות הפחמן הדו חמצני שפולטים בני האדם היא רק אחוז קטן מהכמות הנפלטת באופן טבעי, ולכן אינה משנה באופן משמעותי את ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.
התשובה - פחמן נפלט ונספג באופן טבעי על ידי הים, הקרקע, הצמחים ובעלי החיים. הכמות הנפלטת כתוצאה מפעילות אנוש, 29 מיליארד טונות, היא אכן קטנה ביחס ל-750 מיליארדי הטונות העוברים במחזור הפחמן בכל שנה. מאידך, התוספת הזו מצטברת באטמוספירה, מכיוון שהקרקע והאוקיינוסים אינם יכולים לספוג את כל הפחמן הדו חמצני העודף. לראיה, כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה כיום היא הגבוהה ביותר ב15 מיליון שנים האחרונות - ריכוז חלקיקי הפחמן באטמוספירה עלה ב120 השנים האחרונות ב-100 ppm (חלקיקים למיליון), שינוי שבאופן טבעי אורך כ-5,000 עד 20,000 שנים (מקור). במהלך התקופה הזו לא קרו תהליכים טבעיים שעשויים היו לגרום לשינוי דרמטי בהרכב האטמוספירה, ולכן הגורם האפשרי היחיד לעלייה בכמות הפחמן הדו חמצני הוא אנחנו (מקור).
הטיעון - איך זה ייתכן שכדור הארץ מתחמם, אם ברחבי העולם קורים אירועים רבים של קור קיצוני?
התשובה - מזג אוויר קר במקום מסוים על פני כדור הארץ אינו מעיד ואינו קשור למגמה ארוכת הטווח של עליית הטמפרטורה הגלובלית. בכל שנה יש אירועים רבים של קור קיצוני ואירועים רבים של חום קיצוני, אבל בממוצע, הטמפרטורה של כדור הארץ הולכת ועולה (מקור).