כדור הארץ עובר תהליך של התחממות בקצב עולה כבר מהמאה ה19. עם זאת, מאה השנים האחרונות לא הביאו איתן רק שינויי אקלים אלא גם שיפורים מרחיקי לכת באיכות החיים – בתקשורת, ברפואה ובתשתיות. בני האדם עברו בהדרגה מעבודה פיזית קשה בשדות, לעבודה משרדית באוויר הצונן של המזגן. כתוצאה מכך, אנחנו לא חשים בשינויים במזג האוויר, להפך - ההתקדמות הטכנולוגית גורמת לנו להתמודד טוב יותר עם טמפרטורות חמות, שיטפונות, סופות ובצורות. אם כך - מה זה משנה שכדור הארץ מתחמם? האם זה באמת ישפיע על חיינו או על חיי ילדינו?
עליית גובה פני הים
אזורים מישוריים הסמוכים לחוף היו לאורך ההיסטוריה מועדפים להתיישבות בני האדם. אזורים אלו נגישים לים, טובים לצרכי מסחר ונוחים להתיישבות. ואכן, ברחבי העולם ובפרט בישראל ריכוזי אוכלוסייה גדולים נמצאים במישורי החוף. אחת מההשפעות המרכזיות של ההתחממות הגלובלית היא הפשרת קרחונים, שגורמת לעלייה בגובה פני הים. באנטרקטיקה, למשל, ישנם מדפי קרח עצומים הנמצאים על היבשת. עליית הטמפרטורות גורמת להמסה של מדפי הקרח האלו, וכמות המים העצומה שזורמת לאוקיינוס משפיעה על מפלס פני הים בכל העולם.
את ההשפעה של הפשרת קרחונים על גובה פני הים ניתן לראות בגרף הבא, מתוך אתר שינויי מזג האוויר של נאס"א:
הגרף מצביע על שתי תופעות מדאיגות. הראשונה - עלייה בגובה מי הים מאז המהפכה התעשייתית. עד כה עלו פני הים ב23 ס"מ, עלייה שכבר קיצרה את רצועת החוף בארץ בעשרות מטרים בסך הכל. התופעה השנייה היא התגברות בקצב עליית פני הים – כיום נמדדת עלייה של 3.3 מ"מ בשנה, שהינה שיא כל הזמנים. בישראל אף נרשמת עלייה כפולה של 6 מ"מ בשנה עקב תופעות שונות הנובעות בעיקר מתעלת סואץ.
תחזיות מחקריות של ארגון הIPCC, הפאנל הבין לאומי לשינויי אקלים, צופות עלייה של 0.75-2 מטר בגובה פני הים עד סוף המאה (מקור). עלייה של אפילו מטר אחד תציף לחלוטין שטחים מיושבים רבים ותפגע בצורה קריטית ברצועות החוף בעולם ובמיוחד בישראל. הפגיעה תתבטא בצמצום שטחי החוף, פינוי ישובים נמלים ומלונות, קריסת רכסי החוף, המלחת אקוויפר החוף, שטפונות ועוד. בנוסף תהיה לעליית פני הים השפעה עקיפה על ידי פגיעה כלכלית מצטברת - רק בישראל הפגיעה מוערכת במאות מיליארד שקלים. בערים נמוכות במיוחד, כמו מיאמי שבפלורידה, עליית פני הים כבר מורגשת, והרחובות מוצפים באופן שגרתי. השטפונות התכופים גורמים לפגיעה חמורה בשווי הנדל"ן של מיאמי, שמוערכת על ידי הוושינגטון פוסט ב337 מיליון דולר (מקור).
פגיעה בחקלאות
בעוד האדם המודרני מתגונן מפני שינויי האקלים בעזרת מזגנים ומבנים מקורים, הצמחים ובעלי החיים חשים בו היטב וכבר היום נרשמת פגיעה בחקלאות שמורגשת בכיסו של רוכש הירקות בסופר. עלייה בטמפרטורה, שינויי במחזורי העונות, שרפות, שיטפונות ופגיעה באספקת המים מובילים בקצב עולה לפגיעה בתוצרי החקלאות, שמשמעותה עליית מחירים ופגיעה באספקת המזון (מקור). בשנים האחרונות, למשל, מורגש בעולם מחסור חמור בחמאה שנגרם בין השאר מהשפעות ההתחממות הגלובלית (מקור). חשוב לציין שהפגיעה של שינויי האקלים משמעותית ביותר באזורים בהם האקלים הוא מלכתחילה חם, כמו בארץ ישראל.
פגיעה בשרשרת המזון ובמגוון האקולוגי
תהליכי העיור והתיעוש כבר גרמו נזק רב לעושר האקולוגי ולהכחדת אלפי מינים של בעלי חיים. ההתחממות הגלובלית מאיימת להחמיר את מצב המערכת האקולוגית כולה עשרות מונים. הפשרת הקרחונים פוגעת מאוד בבעלי החיים החיים בקטבים ועשויה להביא בעתיד להיכחדות מינים רבים. העלייה בפחמן הדו חמצני באוויר גורמת לתהליך של עליית חומציות מי-ים, שמשפיעה ופוגעת במערכת האקולוגית התת ימית. שינויי הטמפרטורה והעונות משפיעים על יונקים ועל נדודי עופות והפגיעה בצמחייה פוגעת בבסיס שרשרת המזון.
בריאות
שינויי האקלים מביאים איתם גלי חום מסוכנים בריאותית, בעיקר באזורים לא מפותחים שאין באפשרותם להתמודד עם עלייה קיצונית וחדה בטמפרטורה. הידלדלות האטמוספירה מגבירה את הקרינה האולטרה סגולה ועמה את הסיכון ללקות בסרטן העור (מקור). בנוסף, אקלים חם צפוי להביא להתפשטות של טפילים נושאי מחלות, כמו יתושים. כבר כיום מחלת המלריה, המועברת על ידי יתושים, מופיעה במקומות שאליהם לא הגיעה בעבר.
השפעה עקיפה בטווח הארוך
התממשות של כל או של חלק מן התחזיות לעיל, עלולה לגרום לפגיעות עקיפות משמעותיות, שלא תמיד נלקחות בחשבון כשמדברים על ההתחממות הגלובלית. למשל, פגיעה כלכלית עולמית עקב התמודדות עם הצפות ישובים, או פגיעה בחקלאות תשפיע כמעט על כל תחומי החיים. הגירה מסיבית מאזורי התיישבות נמוכים תגדיל את שיעור האבטלה ותיצור עומס מסיבי על התשתיות. מאבקים על מים ומשאבים, בעיקר במדינות שכבר כיום סובלות מחוסרים ונמצאים במאבקים צבאיים, עשויה להוביל למלחמות עקובות מדם.
כפי שניתן לראות, כבר כיום משפיעה התחממות הגלובלית על חיינו, והשפעה זו רק תלך ותגבר עם השנים. בנוסף, חלק מההשפעות העתידיות של ההתחממות כבר לא ניתנות למניעה, אלא רק להפחתה ולצמצום. אין ספק שמחיר ההתמודדות המוקדמת והמניעה הוא הוא כאין וכאפס לעומת התמודדות עם נזקי ההתחממות עצמה. ביצוע מהלכים של צמצום גורמים מזיקים, כמו הפסקה פליטת גזי חממה לאטמוספירה, יאט וימזער בצורה דרסטית את ההשפעות השליליות. השקעת משאבים במציאת פתרונות טכנלוגיים שונים אף עשויה להניב כיוונים חדשים שישנו את תמונת המצב.
Commentaires